שבת | כז אדר שני פרשת פרה | ה׳תש״ג | ||||
מְבָרְכִים ר״ח ניסן. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. הפטרה: כה אמר-עולת תמיד.
| ||||||
|
מִשִּׂיחַת אאמו״ר (אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי): חֵטְא בְּנֵי אַהֲרֹן הָיָ׳ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ וַיָּמוּתוּ, רָצוֹא בְּלִי שׁוֹב. דעֶר אֶמֱת אִיז אַז מְ׳קוּקְט לִפְנֵי ה׳ דאַרְף זַיין תִּטְהָרוּ, רֵיין אוּן קְלאָהְר, עֶס מוּז זִיךְ דעֶרְהעֶרעֶן אִין מַעֲשֶׂה בְּפוֹעֵל, כָּל הַגָּבוֹהַּ גָּבוֹהַ בְיוֹתֵר יוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה בְּיוֹתֵר, וְרָצוֹא בְּלִי שׁוֹב, הִיא מִיתָה. וְעַל זֶה בָּא צִיוּוּי ה׳ אֶל מֹשֶׁה (וַיִּקְרָא טז בּ) שֶיּאֹמַר לְאַהֲרֹן, אוֹתִיּוֹת נִרְאֶה, וּבְכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא הַשְׂכָּלָה, לֵאמֹר, בִּשְׁבִיל לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶש גַּם מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת שֶהוּא לִפְנֵי הַצִּמְצוּם, דאַרְף מעֶן ווִיסעֶן אַז עַל הָאָרֹן, אוֹתִיוֹת נִרְאֶה, הַשְׂכָּלָה, אִיז פאַראַן אַ כַּפּוֹרֶת, אַ כַּוָּונָה פוּן אַ פאָרשְׁטעֶל, וואָס דאָס אִיז דעֶר פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת, אֲשֶׁר עַל כֵּן וְלֹא יָמוּת, זאָל מעֶן נִיט בְּלַייבּעֶן בַּאם רָצוֹא אַלֵיין, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת, דעֶר צִמְצוּם הָרִאשׁוֹן אִיז כַּוָּונָתוֹ הַגִּילּוּי, אוּן דעֶר מָבוֹא צוּ דעֶם אִיז דעֶר וְאַל, בִּיטּוּל עַצְמִי, טאָן וואָס חֲסִידוּת הֵייסְט, נִיט דאָס וואָס דעֶר שֵׂכֶל זאָגְט, דאַן אִיז יָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ.