יום שלישי | כ תשרי, ד דחוהמ״ס | ה׳תש״ד | ||||
|
בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ.
אָמַר אאמו״ר (אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי) בְּאַחַת הַהִתְוַועֲדוּת, שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שע״י (שֶׁעַל יְדֵי) הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹ, עי״ז (עַל יְדֵי זֶה) דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אח״כ (אַחַר כָּךְ) הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּה.