יום חמישי | ב טבת, ז׳ חנוכה | ה׳תש״ג |
שיעורים. (ה׳תש״ג) | חומש: מקץ, חמישי עם פירש״י. | תהלים: י-יז. | תניא: ולכן נמשלה...-ט- ומצותי׳. |
|
מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה ״לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָ״ וּכְמַאֲמָר (ב״ר פט״ז) כִּתְבוּ כו׳ שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל הַמִּלְחָמָה הָיְתָה נֶגֶד אֱלֹקוּת, זאָל מעֶן לעֶרנעֶן תּוֹרָה, זאָל מעֶן מְקַיֵּים זיַין מִצְוֹת הַמִּשְׁפָּטִים וְהָעֵדוֹת, רַק שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֶׁהִיא תּוֹרַת ה׳ וְשֶׁהַמִּצְוֹת הֵם חֻקֵּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, נִיט דעֶרמאָנעֶן אִין תומ״צ (תּוֹרָה וּמִצְוֹת) דעֶם עִנְיָן פוּן ג-טלִכְקַייט.