יום חמישי | טו שבט | ה׳תש״ג | ||||
אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן.
| ||||||
|
כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ״תּוֹרָה אוֹר״ - כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת וּבֵיאוּרִים מהצ״צ (מֵהַצֶמַח צֶדֶּק) עַל הַמַּאֲמָרִים. וַיַּפְצִירוּ בהצ״צ (בְּהַצֶמַח צֶדֶּק) אַשֶׁר יַדְפִּיסֵם עִם הַמַּאֲמָרִים, וַיְמָאֵן הַצֶמַח צֶדֶּק. וַיַּחֲלוֹם חֲלוֹם אֲשֶׁר זְקֵנוֹ אדמוה״ז (אֲדֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַזָקֵן) בָּא לְבַקְּרוֹ וּמְבַקְשׁוֹ לְהַדְפִּיסָם, מ״מ (מִכָּל מָקוֹם) הֶעְלִים הַדָּבָר, עַד אֲשֶׁר גַּם שְׁלֹשָׁה מִבָּנָיו חָלְמוּ הַחֲלוֹם הַזֶּה וַיְסַפְּרוּ לַאֲבִיהֶם, וְאָז הִסְכִּים לְהַדְפִּיס גַּם הַגָּהוֹתָיו וּבֵיאוּרָיו לְחֵלֶק הַשֵׁנִי, וַיִּקְרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם ״לִקּוּטֵי תוֹרָה״.