ר׳ מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ הַזָּקֵן בְּלָמְדוֹ - וְהוּא אָז כְּבֶן ח׳ - י״א שָׁנָה - הַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס״ז א) נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַשְׁבִּ״י (רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי) שָׁם שְׁנוּ מִדּוֹתַי שֶׁיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי פֵירוּשִׁים: לִימְדוּ תוֹרָתִי (רַשִׁ״י) אוֹ מִדּוֹתַי כִּפְשׁוּטוֹ. בְּתוֹךְ כַּךְ נִכְנַס רַבֵּינוּ הַזָּקֵן וְאָמַר - בְּנִיגּוּן, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ: תּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה לָנוּ כּוּלָּהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת, אֲפִילוּ הָעוֹנָשִׁין שֶׁבָּהּ הֵם בֶּאֱמֶת חֶסֶד וָטוֹב, וּשְׁנֵי הַפֵּירוּשִׁים אֶחָד הֵם וְהָא בְּהָא תַּלְיָא: אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי תוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַתּוֹרָה בְּלִי מִדּוֹת טוֹבוֹת. כְּכָל הנ״ל (הַנִּזְכָּר לְעֵיל) קָרָה גַּם להצ״צ (לְהַצֶּמַח צֶדֶק) בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל ח׳ - י״א שָׁנָה.